הפרעות אכילה
​

הפרעת האכילה הנה אחת מסוגי ההפרעות הנפשיות. הפרעה זו מוצאת את ביטויה באכילה בדפוס חריג, דפוס אשר יכול להסב נזקים לסובל מההפרעה.

הפרעת האכילה אינה מתמקדת אך ורק בתחום האכילה, אלא היא בעלת השפעה רבה גם על תחומים אחרים בנפשו ובגופו של האדם. למעשה, דפוסי האכילה השונים הנם רק ביטוי לקושי נפשי עמוק יותר. לבעיות האכילה השונות ישנם ספקטרום נרחב  של ביטוי, והם יכולות אף להביא למותו של הסובל מההפרעה.

על אף הדעה הרווחת, הפרעות האכילה מאפיינות גברים וגם נשים בכל הגילאים ובכל המעמדות.

נתונים שפורסמו בארצות הברית מעידים על כך שקרוב לשבעה מליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות הקשורות באכילה, ומתוכן חלק לא מבוטל שימות בשל בעיות האכילה.

ניתן לסווג את בעיות האכילה לשלושה קטגוריות מרכזיות:

 

§  אנורקסיה נברוזה הפרעת אכילה זו,שהפכה לנפוצה יותר בעת המודרנית, באה לידי ביטוי בהרעבה עצמית עדי כדי מוות.

§  בולימיה נברוזה  הפרעת אכילה זו כוללת אכילה כפייתית של מזון ואז התרוקנות מעודף האכילה על ידי נטילה של משלשלים, הקאה לא טבעית או הרעבה.

§  אכילת יתר כפייתית הפרעת אכילה זו כוללת צריכה מופרזת של מזון, תוך כדי אבדן השליטה על האכילה ובליווי של תחושות אשמה ודחייה עצמית.

הגורמים להפרעת האכילה

​

כיום, ברור כי הפרעות האכילה נובעות משילוב של מספר גורמים וביניהם ניתן למנות גורמים פסיכולוגיים, גורמים פסיכו-סוציאליים וגורמים חברתיים. החברה המערבית מתאפיינת באחוזים גבוהים יותר של הפרעות האכילה מסוג בולימיה נברוזה ואנורקסיה נברוזה וזאת משום שבחברה זו הדגש על רזון כאידיאל ליופי הוא רב יותר מאשר בחברות אחרות ופרימיטיביות יותר.

נוסף על הגורם החברתי שצוין קודם, במקרים רבים הפרעת האכילה יכולה לנבוע מקושי רגשי, צורך להגדרה עצמית, על רקע של שינויים פיזיולוגיים של גיל ההתבגרות ודימוי עצמי נמוך.